פרשת תרומה הרב שלי דנאל אסתר אדלסבורג  

פרשת משפטים עסקה ברובה בחוקים אזרחיים, חוקים בין אדם לחברו (רק ארבעה 4 פסוקים בסוף פרק כג דנים בחגים ועליה לרגל), ועתה הגיע זמן להוראות הנוגעות לעבודת האל, בניה ועיצוב המשכן על פי ה"מודל השמימי" "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמ' כה.9)
הדרישה הראשונה היא גיוס אמצעים "וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי" (שמ' כה.1-2). בהמשך אנו קוראים תאור מפורט של כל העבודה כאשר חוזר בכל ציווי וציווי הפועל "לעשות" : "ועשו לי מקדש, ועשו ארון, ועשית שולחן, ועשית מנורת זהב... ועוד" (קרוב למאתיים פעם בלי גיוון!) וזה המקום לזכור שבששת ימי בראשית "עשה ה' את שמים ואת הארץ", שבע פעמים חזר אותו הפועל בבריאת העולם על ידי האל , עתה תפקידו של האדם  הוא לבנות את המשכן . האם אין משמעות להקבלה זו של עשיה אנושית כנגד העשיה האלהית?
ולמה לבנות משכן?
התורה מדגישה את משמעותו של המשכן לאחר דרישת גיוס התרומות כדי להקים אותו, "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שם 8), לא נאמר "ושכנתי בתוכו" אלא "בתוכם", בתוך בני ישראל, ונאמר  במקומות אחרים בתורה :"ושכנתי בתוך בני ישראל" (שמ' כט.45) , " והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים" (ויק' כו.12). האל אינו שוכן בתוך המקדש אלא בתוך בני ישראל, בתוך בני אדם העובדים אותו ועושים את רצונו כפי שנאמר בישעיה (סו.1-2) " כׂה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי", והמלך שלמה ביום חנוכת המקדש " כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם" (מל'א ח.27-28).

 כדאי לנו לשאול למה נאמר "ויקחו-לי" ולא "ויתנו-לי" תרומה?  לו היה כתוב "ויתנו-לי" הכוונה הייתה שכל מה שנתנו בני ישראל שייך להם.  אבל לפי ה"שפת אמת" (ר' יהודה אריה ליב אלתר מגור, 1847-1905), "ויקחו-לי תרומה… לי – לשמי (רש"י).  נאמר, לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות (חגי ב.8).  וכלום רק הכסף והזהב שייכים להקב"ה?  הלא הכל שלו.  אלא הכוונה היא שהקב"ה אומר לישראל, חובתכם היא, הכסף והזהב שיש לכם להרימו "לי", היינו לקיים בו מצוות ומעשים טובים.  וזהו, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת – ויקחו לי תרומה – לי – לשמי, שתרימו את כספכם לדבר שבקדושה."
1. מה משמעותם של דברי השפת אמת בימנו, האם הם רלבנטיים?
2. לאור הפירוש של השפת אמת, איך אנו מבינים את הפסוק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"?
3. איך להבין את הציווי לבנות מקדש ומאידך את דברי שלמה וישעיה?
4. איך ניתן לפרש את ההקבלה בין מעשה הבריאה לבין מעשה המשכן?