פרשות השבוע
בהר – בחוקותי
ד"ר מיכאל הופמן
 

השבוע, אנו מתברכים בשתי פרשות עוקבות החותמות את ספר ויקרא , הפרשה תשיעית - בהר, והפרשה העשרית - בחוקותי.  פרשת בהר היא אסופה של דינים כלכליים, שבמוקדם החזרת פני הדברים למצבם ההתחלתי, במעין  אתחול מערכתי. נימה זו מודגשת ברעיון השמיטה – החזרת האדמה למצבו הבתולי. אך היא מתחזקת בדיני היובל (עם החזרת הקרקעות לבעליהם המקוריים) , ומופיעה ביתר שאת בדינים סביב נושאים כמו גאולת הקרקע, שחרור העבד העברי, וגאולת העבד המוחזק בידי נוכרי.  לאורך פרשת בהר, אנו עדים למחיקה חוזרת ומחזורית של חשבונות העבר, במעין  סגירת חשבון ופתיחת דף חלק.

לא כך המצב בפרשת בחוקותי. כאן הדגש אינו על מחיקת טעויות העבר, אלא על חישוב חשבון הכולל של העם בתחשיב מוסרי סופי ומוחלט. בתחשיב זה, יש דין, יש דיין, ויש שכר ועונש למעשים. עתה שסיימנו פרשת ויקרא, והפכנו לעם של כוהנים, הנושא של שכר ועונש עולה כיתה. אנו עולים מן הרמה האישית אל הרמה הקולקטיבית של העם כולו.

באומדן המאזן ברכה מול קללה בפרשת בחוקותי,  אין ספק שהדגש הוא על עונש.  תיאור המכות לעם שסר משמירת מצוות תופס פי שלוש יותר שטח מאשר התיאור של הברכות על התנהגות טובה. וההבדל בתיאורים אינו רק כמותי אך איכותי גם: הקללות מתאורות בפירוט רב יותר מן הברכות, ובעוצמות הולכות וגדלות. השוני במשקל הניתן לקללות כה בולט שהקורא עלול לשכוח מן האפשרות של ברכות כליל. כך יוצא שפרשת בחוקותי ידועה גם בכינוי יותר עממי -  פרשת התוכחה.   (המדקדקים קוראים לה פרשת התוכחה הקטנה, כדי לא להפחית מעוצמתה האימתנית של התוכחה שניתכת על העם בפרשת כי תבוא בספר דברים).

הנביאים והפרשנים היו ערים להשתקפות הממשית של הקללות של בחוקותי במורדות ההיסטוריה של עם ישראל לדורותיו.   הנביאים למיניהם הביאו את גלויות אשור ובבל כהוכחה על קיום בפועל של הקללות הגלומות בפרשה.   פרשנים מאוחרים יותר המשיכו להבחין בסימני הקללות בהיסטוריה העגומה של עמינו. אולי מתוך התגוננות, קם לו ניסיון הולך וגובר בין הפרשנים לסייג את האפשרות של אבדן הברכות או הטלת הקללות בידי שמיים.

קחו לדוגמא את רש"י שמרחיב את האפשרויות לקבל ברכות, בבואו לפרש את מילות הפתיחה של הפרשה - אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם (ויקרא, כו:3).  רש"י  קובע שאמנם הכוונה של המילים- "מצוותי תשמרו" - היא  עשיית המצוות ממש. אך לדידו,  הפרשה פותחת מסלול נוסף  – "ללכת בחוקותיי. לדעתו, הדגש פה אוינו על  עשייה אלא על עמל אחר - לימוד ועיסוק במצוות ומה שעומד מאחוריהן.   רש"י פותח את האפשרות שגם מי שלבו נתון למוסר ולמסר מאחורי המצוות יזכה לברכה, גם אם לא קיים את המצוות במלואן.

ספורנו מגיע לתוצאה דומה, אך הפעם מניתוח של התנאים בחוקותי להטלת הקללות:   ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה (כו:14).   ואם בחוקותי תמאסו ואת משפטי נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי... (ויקרא, כו:15)

כשספורנו מפרש את התנאים הללו,  הוא מגיע למסקנה שבכדי שהעם יגיע לעונש,  נדרש אלמנט נוסף מעבר למעשה (או חוסר מעשה),   אלמנט של כוונה.  לדידו של ספורנו, לא מספיק שהעם לא יקיים את המצוות, אלא שחייב לדחות אותן בזלזול ובשעט נפש.  הקללה מגיעה רק לעם שדוחה את עצם המצוות לחלוטין, ובגועל ממשי.  או במילותיו:  "'ואם בחוקותי תמאסו' - שלא בלבד (ש)תבטלום, אבל תמאסו בהם!  ... ואם את משפטי תגעל נפשכם' - תגעל אותם כמו שמקיא אדם בכוונה.... (ספרונו, ויקרא ט"ו).

 וכך יוצא שספורנו, כמורו רש"י, מגיע למסר דומה: במאזן הלאומי של הברכה והקללה, יש להביט מעבר למעשה עצמו, אל העיסוק במוסר הצפון בו.  דחיית העיסוק בקדושה במעשה יביא לחורבן, ועשיית המעשה גרידא תרוקן אותו מכל ברכה. רק מי שחזק במעשה וחזק במוסר לבו נתחזק בברכה המובטחת בסיומת של ספר ויקרא.

 

 

 

 
 


ארכיון

שפויה בחלומה
הרב לוי ויימן קלמן
19/05/2017
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָֽה: (תהלים צ'.י"ב)
הרב לוי ויימן קלמן
12/05/2017
משמעות החמץ
הרב לוי ויימן קלמן
07/04/2017
לקראת פסח
הרב לוי ויימן קלמן
31/03/2017
דרושים אורחים
הרב לוי ויימן קלמן
24/03/2017
<< < 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26 > >>

התוכניות בקהילת כל הנשמה מתקיימות בתמיכת:
בניית אתרים ITdesigns  |  עיצוב busybee design
קהילת כל הנשמה, רחוב אשר 1, בקעה ירושלים 9347001, טלפון: 02-6724878 פקס: 026716537
דוא"ל: kolhaneshama@kkh.org.il