top of page

תולדות הקהילה

היסטוריה קצרה של קהילת "כל הנשמה" מאת: הרב לוי ויימן-קלמן, מייסד הקהילה

המבנה הישן של הקהילה

הקהילה "נולדה" אצלי בבית באביב 1984. לאחר שעזבנו משפחתי ואני את קיבוץ גזר ביקשתי להקים לי קהילה רוחנית שוויונית, השמה דגש על צדק חברתי.

 

יחד עם חברים וחברות התחלנו לקיים מניין שבועי בסלון שלנו. השמועה פשטה בקרב הקהילה הסובבת אותנו והמניין הלך וגדל. פולה רעייתי קיבלה את בית הכנסת שקם אצלנו בסלון ברגשות מעורבים.

לקראת הימים הנוראים התאפשר לנו להתפלל במועדון מפלגת העבודה ששכן אז ברחוב מרדכי היהודי. מעל למאה מתפללים הגיעו לתפילת "כל נדרי". הרבנים השכונתיים (הרב אורבעך ז"ל היה הרב האשכנזי והרב אליהו אברג'יל שליט"א יבדל"א היה ועדיין הרב הספרדי) לחצו על פעילי המפלגה ל"העיף" אותנו מהמועדון. ועד השכונה של בקעה, חלוצת ההתארגנות השכונתית, הזמין אותנו לעבור להתפלל במתנ"ס ברחוב יששכר.

 

הקהילה המשיכה להתפתח ולגדול וכאשר שוב הגיעו הימים הנוראים היינו צריכים לעבור לאולם הספורט של המתנ"ס. למעלה ממאתיים מתפללים מילאו את האולם והמניין שהחל בסלון ביתי היה לבית הכנסת הגדול ביותר בשכונה.
 

בשמחת תורה של אותה שנה עלתה הקהילה לכותרות. הרב השכונתי הספרדי, אליהו אברג'ל, ושלושים מחסידיו מכל הגילאים פרצו אל תוך אולם הספורט בעיצומן של ההקפות. מול עיניהם הנדהמות הם ראו נשים רוקדות עם ספרי תורה. הרב אברג'ל רתח מזעם ושנים מתומכיו החליטו "להציל" את ספרי התורה. הצלחנו להגן על ספרינו וכבודנו בזה שהוצאנו את הפולשים ללא אלימות, תוך כדי שירת שירי שלום ואהבה. עד היום כאשר אנו מגיעים להקפה השביעית בשמחת תורה אנו נזכרים באירוע זה ועוברים משירים קצביים לשירים שקטים יותר.

טדי קולק ז"ל, ראש עיריית ירושלים באותה עת, שמע על אירועי שמחת תורה, וכתגובה הולמת לאלימות שהופעלה כלפינו הבטיח למצוא מקום בו נוכל לבנות משכן תפילה משלנו. בפינת רח' הרכבת ורח' אשר עמד בנין אבן קטן ונטוש אשר היה ממוקם באמצע מגרש ענק (שהיה מחצבה בזמנו). העירייה החכירה לנו את הבניין ושיפצנו אותו. בשבתות וחגים התפללנו בתוכו ובמשך השבוע הפכנו אותו לגן ילדים ומרכז לפעילות קהילתית.

כך התפתחה קהילת "כל הנשמה" ממניין מתפללים למרכז קהילתי ורוחני. כדי למלא את הצרכים הקהילתיים הרבים התברר לנו כי נצטרך בניין גדול יותר והקמנו את הבניין הנוכחי (שגם הוא הפך להיות קטן עלינו). היקף הפעילות בא לידי ביטוי גם בצוות ההולך וגדל. בשנים הראשונות הצוות המקצועי כלל רב, ומזכירה במשרה חלקית בלבד. היום, הקהילה מתנהלת על ידי ועדות של מתנדבים מקרב חברי וחברות הקהילה הפועלות בשיתוף הדוק עם הצוות המקצועי הכולל אנשי/נשות חינוך ומינהלה.

כיום הקהילה היא בית לחבריה וחברותיה, מרכז תרבותי יהודי שבו משפחות מציינות אירועים של מעגל החיים היהודי, בני נוער וילדים ממלאים את האולמות, והציבור הרחב המצטרף לתפילות, שיעורים ואירועי תרבות, ביחד מעצבים אווירה רוחנית.

הסגנון המיוחד של התפילות מושך קהל רב מכל רחבי העולם. השתתפות הקהל, האווירה החמה והפתוחה, נאמנות למסורת ומחויבות לערכים מתקדמים הם המרכיבים המאפיינים את התפילה אצלנו. הנשימה העמוקה הקהילתית, המודעות לקשר בין הנשימה והנשמה מעצבים אווירה רוחנית.,ילדי הגן המתרוצצים סביב הרגליים שלי, מזמינים כל מתפלל להירגע ולהיפתח לתפילה ולניגון. פרוייקט לחמא,תוכנית KEEP, הפעילות החברתית, חברי "מגן", המעון למבוגרים מוגבלים, המצטרפים לפעילויות לתפילות, עוזרים לנו להרחיב את משמעות המושג קהילה. שאיפת הקהילה לשלום ושוויון באה לידי ביטוי בקריאת התפילה לשלום בעברית וערבית בסיום כל תפילה.

בשנת 2018 פרש הרב לוי ויימן - קלמן, מייסד הקהילה מתפקידו כרב הקהילה, הוא ופולה ממשיכים ללוות אותנו באהבה. הרבה יעל קריא שימשה כרבת הקהילה אחריו ולקראת ראש השנה תש"פ (ספטמבר 2019) נכנס הרב עודד מזור לתפקיד.

עברנו יחד את שנות הקורונה ואנחנו ממשיכים ליצור, להתחדש ולפרוח!

bottom of page