חיפוש

פרשת בהעלותך - יעל גמון

אני רוצה לפתוח בווידוי קצת מביך על עצמי. כשראיתי הצעות להוסיף את כוס מרים לליל הסדר חשבתי לעצמי אוף עוד פעם "הפמיניסטיות הרפורמיות" האלה רוצות להוסיף כאן בכוח את מרים מה היא קשורה בכלל? אבל היא קשורה ועוד איך קשורה. היא הייתה שם מההתחלה עוד לפני שמשה היה. היא זאת שעל פי המדרש ב-שמות רבא כיוון שגזר פרעה ואמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", אמר עמרם: ולריק ישראל שוכב את אשתו? מיד הוא הוציא את אשתו יוכבד ופירש את עצמו ממנה, ועמד וגירש את אשתו כשהיא מעוברת שלושה חודשים. ועמדו כל ישראל וגירשו נשותיהם. אמרה לו בתו: אבא, גזרתך קשה משל פרעה. פרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות. פרעה הרשע ספק גזרתו קיימת, אבל אתה צדיק וגזרתך מתקיימת. עמד הוא והחזיר את אשתו. עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהן. (שמות רבה פרשה א)

היא נוזפת באביה שגירש את אימה ומשכנעת אותו שאל לו להיכנע לייאוש הבא מגזירות פרעה, מהעבדות המנוולת ומקשיי החיים. היא, על פי המדרש בשמות רבה, סייעה בלידתו כאשר מזהים אותה עם המיילדות שפרה ופועה. מרחוק התייצבה - השגיחה, דאגה שאמו תהיה לו למינקת. היא מלווה אותו גם ברגע השיא של יציאת מצרים, היא מחברת את כולם לשירה שלו ויוצאת בקריאה הנרגשת "שירו לה'". והייתה על פי ספר מיכה ו' ד' אחת משלושת עמודי התווך של עם ישראל בדרכו לארץ המובטחת. כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.

והנה בפרשה שלנו האחות הדואגת האוהבת המטפחת הופכת את עורה ומעבירה ביקורת קשה חריפה על משה "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה' ."

מה קרה פה? איך פתאום היא כל כך כועסת עליו? האם יש לנו כאן כפי שמורנו ורבינו יוקי עמיר מציע, מצג של גזענות ממש על כך שמשה מעז לשאת אישה כושית וכך הוא אומר :" אין ברירה אלא להבין שה"בעיה" הייתה נעוצה בכך שאישה זו הייתה כושית, שונה, שצבע עורה שחום יותר מצבע העור הרגיל בקרב בנות ישראל. זה היה "חטאו" הגדול של משה; זו הייתה "החולשה הגדולה" שבגינה נזכרו מרים ואהרן שגם בהם דיבר האל וגם להם מגיעים חלק ונחלה בהנהגה. אם משה התאהב בה, באישה השונה ההיא, ואף נשאה לאישה, כלום אין זה הרגע שבו נתפקח מהערצתנו אליו ונכריז שאינו כה גדול ונישא? האם מי שהעז לעשות כך יכול באמת להיות הנביא המוליך אותנו אל בית חיינו" ? מי שמכיר אותי יודע את שותפותי למאבק הקהילה יוצאת אתיופיה בגזענות המופנית כלפיה השכם והערב בשל צבעה, יודע שאיני מקלה ראש בטיעון כזה אבל במחילה יוקי נראה לי כי הכעס של מרים נמצא במקום אחר.

תארו לכם את חגיגת הנבואה הגדולה המתרחשת במחנה, שבעים נביאים מתנבאים ומשה רבינו מעודד אותם וכולם בהיי מההזדמנות הרוחנית שנפתחה לכולם. ואז מהצד באוהל של מרים שומעים את ציפורה לוחשת – מסכנות הנשים שלהן. במדרש אגדה על פרשתנו מסופר : "בעת שהיו אותם שבעים מתנבאים והיו אומרים האנשים אשרי אמותיהם של אלו שרואות בניהם נביאים, והיתה שם צפורה והתחילה עונה להם אשרי אמותיהם, אבל אוי לנשותיהם, והיתה שם מרים ואמרה לצפורה ולמה את אומרת ככה? אמרה לה צפורה, לפי שקיבל משה אחיך את התורה ונזקק לדיבור פירש ממני, מיד מרים הגידה לאהרן והתחילו לדבר שניהם במשה, במה דברו עליו, על אודות האישה הכושית, ועשה שלא כהוגן שאשה גושית לקח וריחקה: "כשמרים מדברת אודות האישה הכושית של משה, היא מבטאת את כאבה על שפרש מגיסתה ציפורה. הפרישה הזו של משה אינה מסתדרת עם עולם הקדושה של מרים. אין שום צורך להיבדל מן החיים כדי לזכות בקרבת אלוהים.

ולכן מרים שוברת את הכלים באופן מכוון. היא יודעת היטב את מעמדו אצל אלוהים היא מכירה בערך העצום שיש למשה בקרב העם, ובכל זאת במודע ובכוונה אומרת הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'. היא מבקשת להזכיר לכולנו כי מנהיגות שאינה מכירה בצער האדם הפשוט אלא נמצאת אי שם מורמת מעם חוטאת לתפקידה וחוטאת לעם שאותו היא מנהיגה. מרים באומץ ולא מעט חוצפה יוצרת משבר. רוצה להזכיר למשה את הימים בהם לא נזקק ל-70 נביאים שיתווכו בינו לבין העם, לימים בהם יצא החוצה וראה את ישראל בסיבלותם והתחיל את המהלך שישנה את ההיסטוריה שלנו. ולא יהיה מופרך לגמרי לומר כי את הפרקטיקה הזו לימדה אותו מרים במהלך הליווי שלה אותו מאחורי הקלעים של בית המלוכה המצרי. ועכשיו הוא אינו מסוגל לראות אפילו את סיבלה של האישה הקרובה לו ביותר - אשתו. והיא שיודעת ומבינה באופן העמוק ביותר את גדולתו של משה, יודעת שהוא יהיה דגם המנהיגות של העם מעתה ועד עולם. היא דואגת לדורות הבאים בהם המנהיג יעמיד את עצמו מחוץ לעם, מעל העם אולי גם מעל לחוק הטבע. והיא יודעת היטב כי משה יש רק אחד, ואולי הוא יכול להתנהל כך בגלל הקשר הבאמת מיוחד שלו עם אלוהים, אבל מה יהיה על הדורות הבאים? ואולי אנו עדים גם למאבק בין שני סוגים של מנהיגות - מנהיגותו של משה שכבר זמן מה הולכת ומסתגרת והשיח שלה הוא בעיקר עם אלוהים, ומנהיגותה של מרים שנמצאת עם העם ופועלת למענו. והיא אינה רוצה שככה יראה המנהיג הבא וככה יעשה. היא כאמור מבקשת לעצור עכשיו לא רק למען העם היוצא ממצרים אלא גם למען הדורות הבאים ולכן לדעתי היא מוכנה לסבול אפילו את הצרעת ואפילו את ההוצאה מחוץ למחנה. והעם רואה את מרים ואת העשייה שלה למענו ומשיב לה אהבה. כאשר היא נענשת בעונש הצרעת ומוצאת מחוץ למחנה לשבעה ימים, מגיע הזמן להמשיך ולהתקדם במסע אבל העם לא מוותר על מרים. עמוד הענן מוכן כבר לתזוזה אבל הם לא זזים 'והעם לא נסע עד האסף מרים'. והם אינם נענשים על כך. האל מקבל זאת ומאפשר להם להמתין עד שהיא נרפאה. אולי כיוון שהיא אמרה בסופו של דבר אמת, ותבעה את עלבונה של גיסתה והביעה כמו בכל חייה את דאגתה לאחיה הקטן משה, שחש שהנבואה ועול המנהיגות שלו לא מאפשרים לחיות כאחד האדם . ואולי כיוון שהיא עמדה מרחוק והשגיחה על משה ו"ַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" אז עכשיו הגיע תורו לחכות ולהשגיח עליה עד שתתרפא. ואולי כיוון שהעם ידע כי יש יתרונות למנהיגה שהלב שלה עולה על גדותיו מכעס, יתרונות שאולי אין למי שהצליח להכניע את לבו. אז אני בליל הסדר הבא ארים כוס למרים שמורדת באביה כאשר הוא מתייאש, ששומרת על אחיה, שמחברת את העם בשירת הים של הנשים והגברים יחד ושאינה חוששת לומר למשה את דעתה על יחסו לאשתו ועל מנהיגותו המשתבשת, שמלמדת אותי - אותנו כי חובה עלינו להתנגד למנהיגות גם של שליח האל, כאשר היא הופכת לבלתי הוגנת גם אם נשלם מחיר. ארים כוס למרים שנראה לי שבלעדיה אולי אולי לא היינו חוגגים את ליל הסדר.


9 צפיות
  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle

קהילת כל הנשמה 

רחוב אשר 1, ירושלים 9347001

טלפון: 02-6724878

פקס:  02-6716537

מייל: kolhaneshama@kkh.org.il

© כל הזכויות שמורות לקהילת כל הנשמה